“הכל חשוף” בבית בגדרה.

הבטון, העץ הגושני ממנו נבנה המטבח עומד בחלל הציבורי טבעי וחשוף, המפתחים הגדולים חושפים את הבית כמו גם את החוץ ומרחיבים את הלב, חדר הרחצה ביחידת ההורים נחשף לשוהים בו דרך זכוכית פליסה בגובה 3 מטרים. החשיפה והפתיחות בבית הזה הן בהחלט קו עיצובי מאפיין בבית הזה.

 זהו בית פרטי בבנייה, שנבנה עבור משפחה בת 4 נפשות.

 הסגנון מודרני-תעשייתי

 החלל הציבורי שבקומת הכניסה בעל תקרה גבוה (3.70 מ) ובו חלונות ויטרינה גדולים, המכניסים את החוץ פנימה – הלקוחות ביקשו כמה שיותר מפתחים, וכמה שיותר גדולים והקשר בין הפנים לחוץ היה חלק מהפרוגרמה הראשונית.

תקרת הבטון החשופה תוכננה ככזו כבר בתחילת הדרך כאבן דרך עיצובית.

מעבר לתקרת הבטון וקיר המטבח שגם הוא – בטון חשוף, נעשה שימוש רב בברזל – מעקה המדרגות עשוי ברזל ורשתות ברזל, כך גם יחידת המסגרות מעל אי המטבח ורגלי האי ש”מרפרפות” למעקה וליחידת המסגרות.

תעלת מיזוג מפח מלווה את כל החלל הציבורי ומייתרת תריסי מיזוג והנמכות גבס מהן רצינו להימנע. 

כל אלה באים לעומת נגרות שברובה הגדול הינה נגרות עץ טבעי ש”מחממת” את הבטון ומעדנת את המראה המחוספס של הבטון והברזל.

הגוון הירוק, נבחר כגוון שמלווה את כל הבית ומופיע על גווניו, כקו מנחה בכל חללי הבית.

המטבח – שהוגדר כ”לב הבית”, ע”י האם הבשלנית, מקבל מקום “של כבוד” בחלל הציבורי הן בעיצובו, בבחירת החומרים ובהעמדתו בחלל והן בגודלו התופס נתח משמועתי בחלל (כמעט חצי) .

לאחר שעות תכנון רבות למטבח, נבחר מבנה של שני פסים מקבילים. הפס האחורי – קיר הגבוהים, בעל חזית עץ גושני של “אלון פירוקים”, דומיננטי בחלל ומאוד פונקציונאלי – מכיל בתוכו את יחידת הבילד-אין, מקררים אינטגרליים, מזווה, יחידת כיור והמון אחסון. והפס הקדמי “האי” שומר על אותם חומרים בקווים מעט שונים ומכיל כיריים, מקרר יינות, משטח עבודה רחב ואזור אכילה מרווח ל 6 סועדים. האי מנותק מהקיר בצידו, על מנת לאפשר התנהלות/זרימה מעגלית משני צידיו.

מעל האי יחידת מסגרות גדולה המכילה את בר המשקאות, כוסות וצמחים. יחידת המסגרות מוסיפה מקצב אורבני עדכני ומתחברת למעקה המדגרות שבחציו השני של החלל.  

המאסטר – השאיפה היתה ברורה… “חדר במלון בוטיק”… החלום הזה מוכר לי מפרויקטים קודמים וחוזר לא אחת… אבל זו הגדרה נורא כללית וסובייקטיבית והולכת בכל פעם לכיוון אחר. אינספור של תכניות העמדה הביאו אותנו לזיכוך ההגדרה ולאופטימיזציה של החדר ברמת התאמתו לפנטזיה.

שמירה על קווים נקיים, מראה אלגנטי ויוקרתי … ולא עוד חדר מאסטר שגרתי עם חדר רחצה, חדר ארונות ומיטה… היה לי ברור שזה הולך להיות חדר נטול קירות ומחיצות אטומים … אפילו לא בחדר הרחצה, חשוף… כבר אמרתי.

המשכנו את סכמת החומרים שבחלל הציבורי – שילובים של עץ ובטון, אך מרוכך, אלגנטי ועמוק יותר.

האלון הוחלף לאגוז אמריקאי, והאזכור לבטון נותר בריצוף ובחיפוי קירות חדר הרחצה (באמצעות גרניט פורצלן דמוי בטון) .

גם הקווים הישרים של הנגרות, והשכבתיות נשמרה.

הכניסה לחדר היא בין ארון קיר ענק לשידת מגירות מפנקת, שבצידה השני מהווה גב מיטה. ושומרת על הקווים הלינאריים של ארון הקיר.

ארון הקיר משמש לאחסון בגדים (תליה ומידוף בלבד), מסתור מזגן ומגהץ אדים עומד שנשלף במגירה יעודית ומוכן לשימוש… בשידת המגירות כל השאר.

המיטה נבנתה כמיטה צפה, כחלק מהנגרות.

גם בחדר נשמרה הזרימה המעגלית שהיתה נכונה לבני הזוג, הגישה לאזור “ההתלבשות” מתאפשרת משני הכיוונים וכך גם הגישה / החזרה לאזור השינה.

חדר הרחצה נשאר נאמן לחדר השינה, עם שידה שמשמרת את הקווים הלינאריים ואת גוון האגוז. אזור נפרד לכל אחד מבני הזוג גם בשידה וגם במקלחון.